אביגיל קובארי, זמרת-יוצרת, שחקנית ("אורי ואלה", "פרה אדומה", "מתיר עגונות"), מגישת הפודקאסט ״בובקאסט״ יחד עם תמר גורן ומנחת סדנאות כתיבת שירים מבוקשת, זוכת פרס אקו״ם ופרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ירושלים. קובארי, מגיעה במקור מבית דתי בירושלים, פרצה לתודעה ב2014 עם אלבום הבכורה ׳דת, בית, אלוהים, אהבה׳ שתואר בתקשורת לא פחות מ״נס בעולם הרוקנרול הישראלי״.  

רק לפני שנה שיחררה את אלבומה האחרון ׳אחת מתוך אחת׳  שזכה לביקורות מהללות, מתוכו שירים כמו ׳מייבש׳, ׳אלול׳, ו׳שבלונה׳ שנכנסו לפלייליסטים שונים. 

הקהל האוהד יחד עם המבקרים כבר מזמן סימנו את קובארי כסינגר-סונגרייטר בעלת יכולת נדירה לספר אמת, להעניק משמעות ולגעת בלב.  עם כריזמה משתוללת, יכולת בימתית יוצאת מגדר הרגיל וקול צלול וברור, היא נתמכת בהפקה עשירה, עדכנית ומגוונת של זיו זק, הדואג לעיבודים עוצמתיים ונאמנים לרוח השירים. 

באלבום החדש, החמישי במספר ׳זהב אדום׳, לוקחת קובארי את השירים שלה כמה צעדים קדימה עם טקסטים חדים, שמניחים בפשטות ישירה ועדיין פואטית, תמונת מציאות מעוררת הזדהות. באלבום 11 שירים, כולם טקסטים ולחנים של אביגיל למעט ״אחי חלם אתמול על עזה״ של המשוררת יעל סטטמן בלחן של אביגיל.  

לצד  החיוך המתפרץ והשובבות האופיינית לה, הצטרפו למרחב היצירתי מצב רוח מהורהר וסימני שאלה ברוח התקופה: חיים במדינה פוסט טראומטית, אובדן הריון, יחסים עם אמא, מציאת האיזון בחיי היצירה בין ההשראה החמקמקה להתמדה ההכרחית ובתוך כל אלה שמירה על ריקוד החיים, האופטימיות והרומנטיקה. 

ההפקה המוזיקלית של זיו זק, שעובד עם קובארי מתחילת הדרך, לוקחת אותה אל מחוזות מוזיקליים שהיא טרם ביקרה בהם. פסנתר נוגה בשילוב ביט אלקטרוני וסימפולים, בס תופים גרובי, גיטרות סוחפות, תזמורים עשירים ויוצאי דופן ואלמנטים ממוזיקת עולם מעניקים לטקסט של קובארי רבדים נוספים של משמעות והופכים את חווית ההאזנה לדינמית ולופתת.

שני הסינגלים שכבר יצאו מתוך זהב אדום ״אבודים בלב החורש״ וארבעה כדורים״ הספיקו לכבוש קהלים חדשים ושוב לצמרר ולהפתיע-

 ״בעולם שבו נדמה לפעמים  שהכל כבר נעשה ואי אפשר לחדש, קובארי מצליחה לייצר רגעים מרגשים שקשה להסביר למה הם כאלה ומה מבדיל אותם מנסיונות אחרים.. {השיר "אבודים בלב החורש"} אחד המגובשים והיפים שלה עד כה.״ (בחירות העורכים, כאן 88)

גם "ארבעה כדורים", השיר האישי שכתבה אביגיל על הפלה שעברה בעקבות הריון שלא התפתח  נגע במאזינים ומאזינות רבים:

״"והרגע הזה / הוא רגע מוזר" היא מודה בכנות מעוררת הערצה, "הכי לבד / עם כל הנשים בעולם". זאת לא רק אחת השורות הכי יפות שנכתבו על ידי כותבת שלא חסרים לה משפטים יפים, אלא גם אמירה שמחדדת את הרגעים הגדולים של היצירה שלה. ככל שהרגעים שהיא יוצרת בשירים שלה הם אישיים ואינטימיים יותר, כך היא מצליחה לגעת בעוד לבבות שזקוקים לה." ירדן אבני, מגזין הקצה

״השיר הזה של אביגיל בעצם מזכיר לנו, אנשי המקצוע, שכל מטופלת היא לא עוד מקרה, היא עולם ומלואו!

אביגיל תודה על החשיפה הזאת והמקום שהשיר הזה נותן לחוויה לא פשוטה של כל כך הרבה נשים.״ 

(פורסם ע״י רופא בכיר ומומחה לרפואת נשים ומיילדות בביה״ח לניאדו, פוסט שעורר הדים רבים ועודד נשים רבות לשתף מחוויותיהן).

צילום יח"צ – אהוד איתן